החלטה בתיק ת"א 32511-01-10

זו בקשה של התובע להעיד עד שלא נתן תצהיר עדות ראשית, ולא הוגשה בקשה בגינו להעדה ללא תצהיר עדות ראשית, קודם להגשת ראיות הנתבעים, כאמור בהחלטתי מיום 15.3.12. המשיבים 1-4 השיבו לבקשה. המבקש לא הגיב לתשובתם.

החלטתי מיום 15.3.12 מהווה איזון בין אינטרסים וזכויות של הצדדים. בין היתר, זכות הנתבעים היא שהתובע יסיים את הבאת ראיותיו, כולל חקירה נגדית של העדים מטעמו, ורק לאחר מכן יגישו הנתבעים את ראיותיהם, לרבות בדרך של הגשת תצהיר עדות ראשית (רע"א 6283/93 ד. דני חברה לבנין נ' מנהל מס ערך מוסף פ"ד מח (1) 639). בהחלטתי האמורה, שבה קבעתי איזונים אחרים בין דים, ואף טרחתי להבהיר במפורש שהחלטה זו שהיא בסיס הדיון, משנה את האמור בתקנות ואת המקובל, ולא תהא חריגה ממנה אלא בנסיבות חריגות ומיוחדות, קבעתי שהנתבעים יגישו את תצהירים לפני החקירה הנגדית של עדי התובע, אך מנגד קבעתי שהתובע לא יהיה רשאי להגיש או להעיד עדויות נוספות, או כאלה שלא הובאו בתצהיר ולא התבקשה העדתם, לאחר הגשת ראיות הנתבעים. גם לכך קבעתי חריג, והוא הגשת ראיות מפריכות, שאותם הגדרתי בהחלטתי "ראיות שלא היה על התביעה להגישן קודם להגשת ראיות הנתבעים, לפי המחלוקת העובדתית העולה מכתבי בי הדין ומן התשובות לשאלונים".

התובע היה ער להחלטה זו, ולכן הגיש את בקשתו וטען בתצהירו כי כאשר קיבל את ראיות הנתבעים, מהם עולה שלטענתם היוזמה והרעיון של הקמת החברה אל מחוז בע"מ בשנת 1998 היתה של התובע, כך שהוא יהיה בעל המניות של החברה והנתבע טלאל יהיה מנהלה, והתובע הוא שיזם את חתימת מסמכי החברה בדרך זו, רק אז נזכר בעורך הדין שבפניו חתם על הקמת החברה, היודע את נסיבות הקמתה, ויכול לאשר בעדותו שגירסת התובע, לפיה היתה זו יוזמה של טלאל שהתובע יהיה הבעלים הפורמלי כאשר הוא עצמו הבעלים האמיתי, היא הנכונה. לכן, פנה לעו"ד חליל נעמה ביום 6.11.12 בדרישה לחתימה על תצהיר.

הנתבעים 1-4 מתנגדים לבקשה, וטוענים, כי גירסת הנתבעים, שעליה העידו בתצהיריהם, היתה עקבית ורציפה מהגשת כתב ההגנה, דרך התשובות לשלאון ועד הגשת תצהירי העדות הראשית. לא היה בגירסתם כל שינוי או הפתעה, וככל שרצה התובע להעיד את עו"ד נעמה, היה עליו לעשות זאת לפי החלטתי בטרם הגישו את הראיות מטעמם. אין מדובר בראיות מפריכות, או בסתירה של ראיה מפתיעה כלשהיא. הם שמרו על זכותם בכל מקרה להתנגד לעדות עורך הדין מטעמים של חסיון.

עיון בכתב ההגנה מעלה, שאכן, כבר בכתב ההגנה, טענו הנתבעים שהקמת החברה היתה כתוצאה משיחה משותפת שבה התפתח הרעיון להקים חברה שהתובע יהיה בעל מניותיה והנתבע טלאל יהיה מנהל העבודה מטעמה, וזאת כנטען, כנראה על מנת להכין לתובע מקום עבודה בעל מוניטין למועד שאחרי עבודתו בחברת פהד סקס בע"מ, וכי התובע הוא שדאג להקים את החברה, לחתום את מסמכיה ולהגיש בקשה לרישומה ברשם החברות. על כן, לא היתה זו הפתעה לתובע, והוא לא היה צריך לכעוס כהצהרתו רק כאשר ראה את תצהירי הנתבעים, אלא כבר כאשר ראה את כתב ההגנה. אז היה עליו להביא את מלוא הראיות המוכיחות את טענותיו, אל מול טענות הנתבעים הידועות לו היטב. משלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו.

אני דוחה את בקשת התובע להעיד את עו"ד חליל נעמה. התובע ישלם לנתבעים 1-4 הוצאות משפט בסך 2,340 ש"ח.   

ניתנה היום, ‏כ' טבת תשע"ג ‏02 ינואר 2013 בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: